מאמר בנושא מניעת מחלות כרוניות- יתר לחץ דם סקירה כללית

האם קיים קשר בין גיל ומגדר לבין ידע ועמדה בנושא מניעת מחלות כרוניות- יתר לחץ דם - סקירה כללית

במחקרים שונים, נמצא קשר בין יתר לחץ דם לבין מחלות לב ומחלות כלייתיות העלולות לגרום למוות. (Mancia et al.  2013, 2163-2165) יתר לחץ דם מוגדר כיום כ140/90 ומעלה, ומחולק לדרגות שונות:

 יל"ד דרגה 1- 140/90-159/99

יל"ד דרגה 2- 160/100-179/109

יל"ד דרגה 3- 180/110 ומעלה.

בשנים 2011-2012, בקרב תושבי ארה"ב בגילאי 18 ומעלה, 29.1% סבלו מיתר לחץ דם (Nwankwo el al. 2013). האחוז היה דומה בקרב גברים ונשים. 82.7% מהסובלים מיל"ד היו מודעים למצבם, 75.6% נטלו תרופות באופן קבוע ואצל  51.8% לחץ הדם היה מאוזן באופן קבוע. בישראל, על פי סקר שנערך בין השנים 2007-2010, 18.4% מהגברים ו-20.6% מהנשים דיווחו על יתר לחץ דם המאובחן ע"י רופא (יפרח א. ואחרים. 2013, 277).

כדי לאבחן יתר לחץ דם, המדידה המומלצת ביותר היא בזרוע העליונה ויש להתאים את היקף המכשיר להיקף הזרוע (Mancia et al. 2013, 2168). יש למדוד בישיבה, לפחות פעמיים בהפרש של כשתי דקות. אם היה הבדל ניכר בין שתי המדידות, יש למדוד פעם שלישית.

הטיפול ביתר לחץ דם, כולל שינויים באורח חיים בלבד בדרגה 1, ובדרגות 2 ו-3 גם טיפול תרופתי ((Mancia et al.2013,  2185-2186. השינויים באורח החיים כוללים: הפחתת מלח, אכילה של יותר ירקות, מוצרי חלב דלי שומן, מאכלים המכילים סיבים תזונתיים, דגנים מלאים וחלבון מהצומח, וכמו כן הפחתה באכילת שומן רווי וכולסטרול. אם יש גם עודף משקל, ירידה במשקל תעזור גם היא להפחתת לחץ הדם. בנוסף לכך, פעילות גופנית יומיומית והפסקת עישון יכולים לעזור גם הם.

התרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם הם תרופות מסוג חוסמי ביתא, תרופות משתנות, אנטגוניסטים לסידן, מעכבי ACE  ומעכבי רנין ((Mancia et el, 2013, 2187-2189. לעתים משתמשים בתרופה מסוג אחד בלבד, ואם יש צורך משלבים מספר סוגים.

הקשר בין גיל למניעת יתר לחץ דם

ככל שהגיל עולה, ישנם שינויים בלחץ הדם (Lin et al. 2016). כלומר, לגיל יש תפקיד חשוב בוויסות של לחץ הדם.  

מידע שהתקבל בשנת 2015 ממכון הסקרים לבריאות ותזונה בארה"ב  (Buford. 2016), הראה כי 70% מהמבוגרים בגילאי 60 ומעלה סובלים מיתר לחץ דם, לעומת 32% בלבד בגילאי 40-59. ישנם מנגנונים שונים המשפיעים על התפתחות יתר לחץ דם בגילאים מבוגרים, בין השאר תהליכים דלקתיים וסטרס חמצוני. יתר לחץ דם בגיל מבוגר עלול להוביל לסיבוכים רבים יותר מאשר בגילאים צעירים יותר, בין השאר ירידה קוגניטיבית, ירידה ביכולת הפיזית, וסיכון גבוה לנפילות ושברים. נראה כי יש צורך באסטרטגיות טיפול מקיפות יותר הנוגעות לאורח חיים, כשמטפלים בחולים עם לחץ דם גבוה בגיל המבוגר, למשל פעילות גופנית המשפרת בנוסף ללחץ הדם גם את בריאות העצם והיכולת הקוגניטיבית, ולמרות זאת מטופלים רבים אינם מקבלים המלצות כאלה מהרופא, וכמו כן יעוץ של תזונאי.

הקשר בין מגדר למניעת יתר לחץ דם

הבדלים מגדריים של שכיחות, סימפטומים וחומרה של סיבוכי יתר לחץ דם נמצאים בחקירה זה זמן רב (Doumas et al. 2013). בארה"ב, לא נמצא הבדל מובהק בשכיחות של יתר לחץ דם בין נשים וגברים: 33.6% גברים ו-32.2% נשים. כן נמצאו הבדלים בקבוצות הגיל. עד גיל 45, יש שיעור גבוה יותר של גברים עם לחץ דם גבוה, בגילאי 45-64 השיעור כמעט זהה ואילו בגילאים מבוגרים יותר השיעור הוא גבוה יותר אצל נשים. מידע מסקר שנעשה בשנים 2007-2010 חושף כי שיעורי המודעות, הטיפול והשליטה הם גבוהים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, וזה נכון לכל הגזעים. בגילאים המבוגרים (מעל 65) שיעורי האיזון של לחץ הדם היו נמוכים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים באופן משמעותי בסקר שנערך בשנים 1999-2004. במחקר שנעשה על יותר מ-150,000 סובלים מיתר לחץ דם, שיעורי השליטה היו גבוהים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, אבל כשמנתחים את הנתונים לפי גיל, נראה כי נתון זה נכון רק לגילאים צעירים וגילאי הביניים, ובגילאים המבוגרים יותר השליטה טובה יותר אצל הגברים.

העובדה כי נשים לפני גיל המעבר סובלות פחות מיתר לחץ דם מגברים בגיל דומה, ולאחר מכן המצב מתהפך, נראתה במחקרים שונים במדינות שונות (Maranon & Reckelhoff. 2013). נתונים דומים נמצאו במחקרים שהדגימו כי גיל המעבר הוא גורם סיכון לעלייה בלחץ הדם. טיפול הורמונלי חלופי לא נמצא כעוזר בצורה חד משמעית, ולכן המנגנון לא ברור עדיין ויש צורך במחקרים נוספים כדי לחקור את הסיבה לכך.

הקשר בין ידע למניעת יתר לחץ דם

ישנם מטופלים רבים הסובלים מיתר לחץ דם, אשר חסר להם ידע על נושא זה, ונמצא קשר במחקרים שונים בין ידע לבין שליטה ואיזון של לחץ הדם (Kilic et al. 2016). ידע מגביר הענות לטיפול תרופתי ולאורח חיים המותאם לאיזון לחץ הדם.

במחקר שנערך בפקיסטן, השתתפו 650 מטופלים עם יתר לחץ דם, אשר אצל חלקם לחץ הדם מאוזן ואצל חלקם לא (Almas et al. 2012). למשתתפים חולקו שאלונים בנוגע לידע שלהם על יתר לחץ דם, ונלקחו מהם מדדים של לחץ דם. כמו כן סיווגו את רמת ההשכלה של המשתתפים. נמצא הבדל מובהק אצל נבדקים עם 10 לימוד שנות ומעלה, בין משתתפים עם לחץ דם מאוזן וכאלה שלא. כמות המשתתפים עם 10 שנות לימוד ומעלה שלחץ הדם שלהם היה מאוזן, גבוה בצורה מובהקת ססטיסטית מאשר אלה שלחץ הדם שלהם אינו מאוזן. כמו כן, נמצא הבדל מובהק בתוצאות השאלון. המשתתפים בעלי לחץ דם מאוזן השיגו תוצאות גבוהות יותר בצורה משמעותית מאשר אלה שלחץ הדם שלהם אינו מאוזן. מסקנת החוקרים הייתה, כי ידע בנוגע ליתר לחץ דם אצל מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם אינו מספק, והינו דל במיוחד אצל מטופלים שלחץ הדם שלהם אינו מאוזן. זאת כיוון שמטופלים שאינם מאוזנים,  מקפידים פחות על לקיחת תרופות ועל אורח חיים בריא המותאם ליתר לחץ דם.

 לעומת זאת, נראו גם תוצאות אחרות ((kilic et al. 2016. במחקר שנערך בטורקיה  השתתפו 485 מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם. למשתתפים חולקו שאלונים ובהם 15 שאלות הנוגעות לידע שלהם בנוגע ליתר לחץ דם. כמו כן נלקחו מהם מדדים של לחץ הדם. בתוצאות המחקר נמצא כי למרבית החולים לא היה ידע מספק בנוגע ליתר לחץ דם, אך לא נמצא קשר סטטיסטי בין הערכים של לחץ הדם ומשך הזמן בו הם סובלים מיתר לחץ דם, לבין הידע שלהם בנוגע ליתר לחץ דם. כן נמצא כי רוב המטופלים לא ביצעו שינויים חשובים באורח חייהם על מנת לאזן את לחץ הדם.

הקשר בין עמדה ומניעת יתר לחץ דם

יתר לחץ דם הוא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר, ולכן ישנה חשיבות רבה לדבקות בהמלצות הטיפוליות ((Chen et al. 2011. עדיין לא ברור לגמרי מהם הגורמים אשר מעודדים מטופלים לדבוק בהמלצות לטווח ארוך, אך הנחה רווחת היא כי מטופלים אשר פועלים להוריד סיכונים בריאותיים, מונחים ע"י התפיסה הסובייקטיבית של האיום על בריאותם. כלומר, העמדות של המטופלים קשורות להיצמדותם להנחיות הטיפוליות.  במחקר שנערך בטייוואן על 355 מטופלים עם יתר לחץ דם, נאסף על ידי שאלונים מידע בנוגע לצורה בה תופס המטופל את החולי, לדבקות בטיפול התרופתי ובאורח החיים. התוצאות הראו כי העמדה של האדם בנוגע לחולי, כלומר הסימפטומים שהוא תופס כקשורים למחלה, משפיעה באופן מובהק על ההיצמדות לטיפול, גם התרופתי וגם אורח החיים, בצורה ישירה ועקיפה. המחקר מספק הוכחות נוספות לתפקיד של הגדרת החולי בהיצמדות לטיפול אצל מטופלים עם יתר לחץ דם. לטענת החוקרים, בהתבסס על תוצאות המחקר, עמדת המטופלים בנוגע לחולי צריכה להיות מטרה התערבותית כדי להגביר את ההיצמדות של המטופלים לטיפול. האמונות הללו הן סובייקטיביות אך יש להן השפעה.

סיכום

יתר לחץ דם הינו אחד מגורמי הסיכון החזקים ביותר למחלות לב וכלי דם, וכן למחלות כלייתיות. זהו מצב נפוץ בעולם המערבי. הטיפול ביתר לחץ דם כולל שינויים באורח החיים, וכן טיפול תרופתי אם יש צורך בכך. זהו אחד המצבים בהם ההיצמדות לטיפול חשובה ביותר כדי לאזן את לחץ הדם וכך למנוע מחלות שונות. כשמסתכלים על סטטיסטיקות, ניתן לראות כי לגיל השפעה ניכרת על לחץ הדם. בגילאי 60 ומעלה יש הרבה יותר חולים הסובלים מיתר לחץ דם מאשר בגילאים צעירים יותר, וכן הסיבוכים בגיל זה הם קשים יותר. כשמסתכלים על השפעת המגדר, ניתן לראות כי בגילאים צעירים יותר, לפני גיל המעבר, גברים סובלים מיתר לחץ דם במידה ניכרת יותר מנשים, ואילו לאחר גיל המעבר המצב מתהפך. לא ברור המנגנון לכך כיוון שטיפול הורמונלי חלופי אינו משפר את לחץ הדם, כך שנראה שההשפעה לא קשורה להורמוני מין. ידע הוא תמיד חשוב בהיצמדות לטיפול אך במקרה זה נראו תוצאות סותרות. במחקרים רבים נמצא כי אכן ידע בנוגע ליתר לחץ דם תורם להיצמדות לטיפול ובכך לאיזון לחץ הדם, אך ישנם גם מצבים בהם לא מספיק לדעת מה צריך לעשות כדי לעשותו. כן נראתה חשיבות רבה לעמדה של המטופלים בנוגע לחולי, הסימפטומים שהם רואים כקשורים ליתר לחץ הדם, בהיצמדות שלהם לטיפול. כלומר, אדם שחש שהוא יכול לשפר את מצבו על ידי טיפול, תהיה לו יותר מוטיבציה לטפל בעצמו.

 

ביבליוגרפיה

יפרח א., ליברודר כ., פרי -מרקוביץ מ., ארדיטי- בבצ'וק ה., בראון ט. ואחרים. (2013). בריאות 2013. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות.

Almas A., Godll SS. Lalani S., Samani ZA. & Khan AH. (2012). Good knowledge about hypertension is linked with better control of hypertension; a multicenter cross sectional study in karachi, Pakistan. Biomed central research notes, 5: 579- 586.

Buford T.W (2016). Hypertension and aging. Aging research reviews, 2016: 96-111.

Chen S., Tsai J. & Chou K. (2011). Illness perceptions and adherence to therapeutic regimen: as among patients with hypertension: a structural modeling approach. International journal of nursing studies, 48: 235-245.

Doumas M., Papademetriou V. & Kokkinos p. (2013). Gender differences in hypertenyion: myths and reality. Current hypertension reports, 15: 321-330.

Kilic M., Uzuncakmak T. & Ede H. (2016). The effect of knowledge about hypertension on the control of high blood pressure. Internati9nal journal of the cardiovascular academy 2: 27-32.

Lin J., Chen Y., Wu C., Hsieh C., Pei D., Liang Y. & Chang J.(2016).  identification of normal blood pressure in different age groups. Medicine, 95 (14): 3188-3195.

Mancia G., Fagard R., Narkilewicz K., Redon J., Zanchetti A., Bohm M. et el. (2013). 2013 esh/esc guidelines for the management of arterial hypertension.  European heart journal, 34: 2159-2219.

Maranon R. & Reckelhoff J.F. (2013). Sex and gender differences in control of blood pressure. Clinical science, 125: 311-318.

Nwankwo T., Yoon S., Burt V. & Gu Q. (2013). Hypertension among adults in the united states: national health and nutrition examination survey, 2011-2012. U.S department of health and human services.

 

 

זכויות היוצרים שייכים לנגב אקדמיק 

 אסור להעתיק, לשכפל או להפיץ 

יצירת קשר מהיר

03-6555754
מלאו את הפרטים הנדרשים ושלחו אלינו
הודעתך נשלחה בהצלחה